מקור בראשית כ״ט:ל״ד
1 וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃
פירוש רד"ק על בראשית כ״ט:ל״ד
1 יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי. יִהְיֶה נִלְוֶה לְאַהֲבָתִי יוֹתֵר מֵאַהֲבַת אֲחוֹתִי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים, וְכַוָּנַת הַצַּדִּיקִים לְאִשָּׁה לְבָנִים הִיא.
2 עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ. יַעֲקֹב קָרָא שְׁמוֹ כְּמַאֲמַר לֵאָה, כִּי שָׂמַח בְּהִוָּלְדוֹ. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁרָאָה בִּנְבוּאָה כִּי בָנָיו יִהְיוּ עַבְדֵי ה׳ וּמוֹרֵי הַתּוֹרָה וְיִהְיוּ נִלְוִים אֶל ה׳, וַה׳ יִהְיֶה נַחֲלָתָם. וּמִמַּאֲמַר אִשְׁתּוֹ וּמִמָּה שֶׁרָאָה בִּנְבוּאָה קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי. וּמַה שֶּׁמַּחֲזִיק זֶה הָעִנְיָן שֶׁלֹּא קָרָא יַעֲקֹב שֵׁם לְאֶחָד מִבָּנָיו אֶלָּא לָזֶה, וּבִנְיָמִין הוּא טַעַם אַחֵר כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב עוֹד.